נוּרָא ובַּארוּד

אני שמחה להמליץ על הספר המרתק והמטלטל הזה שלא קל לקרא בו.
הספר נכתב מתוך כורח פנימי להתמודד עם עברה המסוכסך של משפחה מסורתית מכפרי כורדיסטן
הרחוקה, שבנותיה משלמות את המחיר הקשה של שעבוד נשים למסורת פטריארכלית, כשהנישואין
הופכים לבת המתבגרת לגרוש מהבית, לכלא ואונס הגוף והנשמה. הספר מתאר את קורות משפחה, עליתה ארצה, מאבק האם שהיא אם גדולה מטריארכלית, לקדם את המשפחה כלכלית ולרכוש דירה, על חשבון שעבוד בנותיה לעבודות משק בית על חשבון לימודים.
הדמות הראשית היא זריפה, אישה קשת יום, רדופת פחדי שדים וחרדות שעוברים גם לדורות הבאים. המספרת, בתה, אולי תצליח להבין ולפוגג אותם, מתוך תהליך הכתיבה.
את עלילת המשפחה מלווים לסירוגין מכתבים שהמחברת כותבת לאמה, שהיא הדמות הראשית של
הספר, מכתבים שמנסים להכניס פיוס, רכות, ריצוי והתפייסות עם האם ועם גורל המשפחה.

אני רוצה להמליץ על הספר, נורא ובארוד של אושרת מזרחי שפירא. הספר לא היה קל לקריאה ויחד עם זאת לא הצלחתי להניח אותו לרגע. הספר מטלטל מרגש מכעיס, ומעציב ואי אפשר להשאר אדישים אליו. לצד כל אלה זה ספר גם על כוחות של נשים, על אף שעבודם. זה ספר על כאבי משפחה והעברתם הבין הדורות. הספר הציף בי זיכרונות מילדותי ושלח אותי למסע משלי ממליצה בחום.