נוּרָא ובַּארוּד

אני כותב לך כאן לאחר שסיימתי לקרוא את הרומן שלך "נורא ובארוד"... יצירת מופת בעניי. כתיבה כל כך עמוקה ומרגשת... לפני שקראתי את הרומן חששתי שהכתיבה תהיה סנטימנטליות או נוסטלגית אבל הכתיבה הייתה אמת. אין לי דרך אחרת לבטא את מה שאני מרגיש מלבד המלה *אמת*.
אבל יש כאן עוד רובד שהכנסת לרומן וזה הפיוס והחמלה, לכאורה שני דברים מנוגדים (פיוס ואמת) . האמת יכולה להביא איתה דברים קשים ולא נעימים והפיוס יכול לרכך את האמת ולצבוע אותה בצבעים יפים אבל הצלחת בידיי אומן לכתוב את האמת הקשה לפעמים הקשה מידי בדרך של פיוס, לא ויתרת לסבתא זריפה כהוא זה ועם זאת אהבתך לסבתא ולכל הדמויות היוו רובד שיצר סיפור שלם ודמויות סופר מורכבות.
אני כל הזמן מחפש את החוטים המקשרים בין הגברים והנשים שבאו משם ולביננו שנולדנו כאן. אני חושב שהיצלחת לחבר בין הדורות בדרך שבה כל אחד מתבונן על השני בהירהור ובחמלה.
אהרון שם טוב

ספר מיוחד במינו. חושני. רווי ריחות, מראות, קולות וטעמים. סאגה היסטורית-משפחתית, המתארת חמישה דורות של נשים עוצמתיות, מעוררות השראה, בין כורדיסאטן לישראל, לאורך כשבעים שנה. הספר, המבוסס על אירועים אמיתיים, מציג מערכת יחסים חברתית-תרבותית, המבוססת על התמודדות אמיצה של גיבורותיו, עם מנהגים, מסורת ומאגיה.
קראתי אותו בשקיקה, כמעט ללא אוויר, כשהוא מציף בי מנעד של רגשות. אם לא הייתי אחרי קריאתו, הייתי ממהרת לקוראו. מומלץ ביותר.