נוּרָא ובַּארוּד

יש פעמים שכישרון כתיבה ניכר עוד מהספר הראשון , כתיבה מרגשת כזאת עם נשמה , כך הרגשתי כשסיימתי לקרוא את הספר נורא ובארוד , ספר ביכוריה של אושרת מזרחי שפירא .
נורא ובארוד הוא הרומן ההיסטורי הראשון העוסק ביהדות ומחוזותיה של כורדיסטאן
ורומן היסטורי הוא הז'אנר האהוב עלי .
אך יש רומן היסטורי , ויש רומן היסטורי הטומן בחובו : סיפור עלילה משמעותי מרתק ולופת , הדמויות הן גיבורות , נשים בלתי נשכחות , והכתיבה אותנטית וקולחת המצליחה לסחוף את הקורא להפליג אל עבר מחוזות קסומים בעלילה , ואף לחוש אותה לפרטיה הקטנים כגדולים , כאשר בין לבין העלילה נחשפים להם מכתבי הווה מרגשים ונוגעים ללב עד דמעות מלאי חמלה ואמפטיה של המון כבוד ויראה אותם הסופרת כותבת לאמה מה שנקרא רומן היסטורי
משובח ! כשהוא ארוז בכריכה אותנטית יפיפיה המחשיקה לצלול אל תוכה ....
וכדי לצלול אל תוך עלילת הספר המגוללת סאגה משפחתית המשתרעת על פני שבעה עשורים בין מחוז דוהוכ שבכורדיסטאן העיראקית , עד לכפר ליפתא ולשכונת קרית משה שבירושלים נבין את משמעות שם הספר שגם מוטיב הסיפור נורא ובארוד שמשמעותו בארמית : אש וגופרית המשמש כדימוי לבחורה פלפלית , אחת ששואלת יותר מדי שאלות ותמיד היו לה תשובות בשפתה של זריפה הגיבורה הראשית בעלילה אשר ממנה הכל התחיל ...
בגיל 13 מחליטים הוריה של זריפה , נערה יהודיה המתגוררת בכפר נרווא שבכורדיסטאן שזמנה להינשא הגיע . היא נעקרת מביתה , ממשפחתה ומחברותיה , ונישאת בכפייה לשלום , בחור יהודי המבוגר ממנה בכשני עשורים . היא מגיעה אל ביתו ונאלצת לגור איתו ועם אחיו באותו בית . בהתחלה היא לא מקבלת את המובן מאליו מנסה לברוח ולשוב אל בית הוריה ומתקוממת ונלחמת על מקומה , אורח חייה ומנהגיה עליהם חונכה אך עד מהרה היא גם נאלצת לקבל את רוע הגזרה .
זריפה עובדת במשק בית אצל שכנתה הנוצריה ומקימה עם שלום משפחה ויולדת לו שני בנים .
היא גדלה ומתעצבת ויוצאת אל מסע חייה המטלטל והעוצמתי ועולה בדרישת אביה לארץ ישראל עם שלום בעלה ומשפחתם שגדלה ותרחבה לשני בנים ושש בנות .
זריפה מגלה כוחות ועוצמות בתוכה , ונוהרת למסע חיים אותנטי של צבעים , טעמים וריחות , על בסיס של עקרונות , בהם נחשפים הפחדים והשדים, וגם הקללות והעיניים הרעות המושתתים על התרבות בה גדלה והתחנכה אשר לא מהווים לה מנוח ולא לרגע דל אחד בעלילה ...
ולא אהרוס אף לא בספויילר אחד כדי שתוכלו לקרוא ולהנות מרומן היסטורי משובח , עד אשר לא תרצו להניחו מהיד ולו לרגע כי תהיה לכם הנאה צרופה וייחודית של מנעד מהמם של חושים ...

אמירה קמינר
כתבה לי


אשרת יקרה, כשהסתכלתי עליך בשעתו, סטודנטית מלאת חיים ויופי היה בך כל הקסם שבא לביוןי בספר האהבה הזה שלך שכולו תאנם בשלות כמו הלב.כשהתחלתי לקרוא את הספר מצאתי את עצמי מתפעלת מהיכולת שלך למצוא שפה ,עברית, שכל כולה כמו הלשון שהתגלגלה מפיהן של דמויותיך.שיח מדוייק של זמן ומקום.גם אם דברו בלשון אחרת נעתי לאורך הסיפורים וההתקרבות אליהן ואליהם דרך האיפיון המדוייק של השפה.לקחת אותי כמו במאית סביבה של נוף מרחבי ונוף נפשי עד כדי תמונות מוחשיות צבועות בשחור לבן וצבועות בציבעוניות שופעת.ירדתי ועליתי במורדות הנפשיות והתרחשויות העלילתיות.הנחת אותי בסביבה שלא הכרתי די,יצרת עולם שהיה ואולי בחלקו עדיין כאן והכל מתוך מבט וקרבה גדולה שמעוצבת במרחק הנכון כדי שאוכל לצפות בו יחד איתך. אני מודה לך שפתחת בפני את היופי,הכאב,האומץ,התעוזה והעומק שהיו בך גם כשהיכרתיך כאשה צעירה יפייפיה ומאירת פנים.שזו תהיה פריחת התאנים הראשונה ויבואו בעקבותיה עוד שנים רבות של הפתעות יצירתיות משמעותיות שכאלה או אחרות.בהוקרה ותודה על החוויה,על האהבה שהפכת בי לאהוב ולכבד ולהבין את כל דמויותיך וסביבתך. שלך באהבה-אמירה