נוּרָא ובַּארוּד
אושרת מזרחי שפירא
רומן היסטורי כורדי רחב־יריעה, המבוסס על דמויות ואירועים שהתרחשו במציאות. הוא משתרע על פני שבעה עשורים, בין מחוז דוֹהוֹכּ שבכורדיסטן העיראקית לכפר ליפתא ולשכונת קריית משה בירושלים, ומציג דמויות נשיות מעוררות השראה שצמחו, כנגד כל הסיכויים, בלב הפטריארכיה וההדרה המוּכרות. הספר הוא מסע מאגי, רב־דורי, שטרם נכתב כמותו, ובבחינת ראי לחיי הנשים בקהילות היהודיות שחיו בכורדיסטן זה מאות בשנים.
נוּרָא ובַּארוּד - משמעותו ״אש וגופרית" בארמית, שפתה של זריפה, גיבורת הספר ושפת מוצאה של משפחתי שעלתה לארץ מכורדיסטן העיראקית.
נוּרָא ובַּארוּד, היה שם הגנאי שלי, במשפחתי. בכל פעם כשדיברתי יותר מדי, כששאלתי שאלות
ש"לא שואלים" כשהשמעתי את קולי, כשהייתי מוחצנת, מרדנית או דעתנית, היו מסננים לעברי:
"את, את, נוּרָא ובַּארוּד" והכוונה הייתה, עלייך אי אפשר! את עושה יותר מדי רעש. אי אפשר להכניע ולהשתיק אותך.
גם את הסיפורים בספר אי אפשר להשתיק יותר, בער לי להקשיב להם, ולנשות המשפחה היקרות
שלי, בער כבר לספר.
על הכריכה, ידייה החרוצות של אימי, בוררות שומשום ל״חליק״ (החרוסת של הכורדים).
הלק על ציפורנייה התקלף מעבודות הניקיון הנמרצות של ערב החג, וצמידי הזהב מרקדים על זרועה.
.
תגובות הקוראים
״זהו ספר מהסוג הנדיר שהפעיל אצלי את כל החושים – כשקראתי אותו, הרחתי את הריחות, חשתי את המרקמים, ראיתי את הצבעים מתערבלים בין המילים. יש בו עושר רגשי ודקות הבחנה נדירה, שגרמו לי לעצור לרגע ולהתבונן פנימה.
הדמויות מורכבות ומלאות חיים – הן נשארו גם אחרי שסגרתי את הספר. מצאתי את עצמי קוראת בשקיקה, שוקעת לתוך העלילה, מרגישה שאני ממש שם. זהו ספר שנוגע בלב, מעורר מחשבה ומותיר חותם.״
איריס גלבוע
מטפלת באומנות
״נורא ובארוד הרעיד בי רעד. לא ברעש גדול, רעד שקט, פנימי.
הנשים בספר דיברו את חיי. את העבר שלי.
הייתי שם בחצר ביתו של סבא שלי. ילדה קטנה בתוך משפחה גדולה חושפת שכבות שנשכחו, מעוררת רגשות שהודחקו. כעסתי, התגעגעתי, הבנתי, סלחתי.
קראתי אותו – לפעמים בגעגוע, לפעמים בחיוך עצוב, תמיד בלב פתוח. לא עוד ספר, אלא השתקפות.
הדס עמר
מעצבת אירועים עסקיים
תגובות הקוראים
אהובה
הרגע סיימתי לקרוא את הספר שלך.
כבר שנתיים (או יותר 🙂↕️) שאני לא מצליחה לסיים אף ספר.
קראתי בשקיקה, נהניתי, התרגשתי, צחקתי ובכיתי.
תודה לסופרת שאת, תודה על סיפורים מקרבים, כואבים וכל כך חשופים.
מהרגע הראשון שראיתי אותך לפני שבוע עלתה בי קריאה פנימית שבה רציתי להגיד לך 'את נהדרת', והתאפקתי עד סוף הטקס...
אז אומרת עכשיו בפה מלא *את נהדרת*🩷
חיבוק גדול
לא יכולתי לחכות עד הבוקר 🙂
טלי יוגב
יועצ ת חינוכית
אושרת יקרה,
אתמול סיימתי לקרוא את הספר המופלא שכתבת "נורא ובארוד",ספר שסיימתי תוך יומיים, מה שלא קרה לי הרבה מאוד זמן.
רציתי לומר לך תודה עמוקה מהלב.
על ספר עוצמתי מרגש ויפהפה שנגע בי ברבדים שלא ידעתי שעדיין פתוחים. החזרת אותי לבית אימי ואבי בכתיבה הרגישה, החכמה והמדויקת, הצלחת להחיות דמויות נשיות חזקות ומעוררות השראה ,נשים שצמחו מתוך מציאות פטריארכלית, מדירה ומשתיקה, והן בחרו לחיות בקול, בנחישות, ולעיתים גם בכאב.מצאתי הרבה מן המשותף בסיפור החיים המרתק לבין הסיפורים הרבים שאימי סיפרה לנו במהלך חייה, אימי צדיקה עדיקה ז"ל עלתה מהעיר זאכו בכורדיסטן בשנות החמישים וחיה בעיר ירושלים. אישה חזקה ועוצמתית שנלחמה על מקומה, קו הדמיון בין הגיבורה בספר לאימי ולסיפור חייה היה כל כך דומה.
הספר שלך הוא בעיניי לא רק יצירה ספרותית מרגשת אלא גם עדות חיה לכוח הנשי, ליכולת לקום, לבחור, ולהשפיע גם כשהעולם אומר אחרת.
תודה על ספר שישאר איתי הרבה אחרי שסיימתי את הדף האחרון.ובכוונתי לדאוג לכך שבנותי יקראו אותו ובטוח יתרגשו כמוני.
בהערכה רבה
ענת ביטון
- עמוד 1